botanicare
מה יש לשונאי ההומואים להסתיר בארון?/ יוסי שריד/ הארץ. אוגוסט 2009 PDF Print דואר אלקטרוני

כבר קרו דברים מעולם, אומר שריד ומזכיר שדווקא אלה שדיברו על משפחתיות נתפסו עם נערות ליווי ומי שנשבע אמונים לאשת חיקו, נמצא עירום על יצועה של עוזרתו הצעירה, וגם מי שהשמיץ את הקהילה ההומו לסבית נתפס לא פעם בבתי שימוש או בסמטה חשוכה כמשחר לטרף. ובאמת מה זו ההתלהמות הזו נגד הומואים ולסביות? צריך לבדוק היטב מה יש לאותם אנשים המקטרגים רפש להסתיר, ואיזו נטיה מינית הם מנסים להדחיק בכול מחיר...

 

 

 

יכול להיות שהחקירות עוד יובילו למחוזות אופל אחרים, אך פשעי שנאה קרו ויקרו. אפשר שהרוצח הגיח מבפנים, אך הרוחות הרעות מבחוץ ממשיכות להשתולל. פשעי שנאה והסתה - אם אמנם זה המקרה הפעם - מפתיעים אותנו בכל פעם מחדש, אף שלא היו צריכים להפתיע: היו מי שהכשירו את הקרקע ואת הלבבות, ועכשיו הם הראשונים להוקיע. לא לכך נתכוונו, הם מתחטאים, לא עד כדי כך.

עד מהרה יחזרו לסורם, כאלה הם, יורדים נמוך. וביום התשעה באב הבא הם שוב יטיפו גבוהה נגד שנאת-חינם, כשם שעשו לפני ארבעה ימים בלבד. כשבוחלים בפרי עץ הדעת טוב ורע, ואוכלים מפרי עץ הקנאות והדעות הקדומות שרוסס בכבדות וללא הבחנה - הרעל נמסך בעורקים ומסרטן.

החוק הישראלי בניסוחו הנוכחי, המתייחס לנטייה המינית של כל אדם ולהעדפותיו, הוא חוק טוב ומתקדם. הוא לא היה כזה רק לפני כ-20 שנה. עדיין בשנות ה-80 - לא לפני אלפיים - ניסינו, שולמית אלוני ואני, לעקור מספר החוקים את הסעיף הקודם, שהשווה משכב-זכר למשכב-בהמה. רק 35 חברי כנסת חתמו אז על הצעת החוק שלנו, ומנחם בגין כראש ממשלה נשא נאום מכוער ושם אותנו ללעג: שולמית אלוני, אמר, דואגת לבהמות, והמליאה מילאה פיה צחוק. כברת דרך ארוכה עשתה ישראל מבגין עד ביבי, שאתמול פתח את ישיבת הממשלה בגנות הפוביה, כל פוביה, ובזכות הסובלנות, תהיה זהות הרוצח אשר תהיה.

כעבור זמן השתנה החוק לטובה יותר משהשתנו המחוקקים: עובדה היא, שרק מפלגה אחת שלחה עד כה נציגים הומוסקסואלים לכנסת. אמנם ח"כים כיעל דיין ליוו את הקהילה על מצוקותיה הייחודיות בנאמנות ובהזדהות שאין להן שיעור, אך המפלגות עצמן לא התגאו במיוחד בגאים שלהן; הן השאירו אותם בארון, גם לאחר שהם עצמם יצאו ממנו. קודם נשלחה מרשה פרידמן כשמרצ היתה עדיין רצ, ואחר כך נשלח פרופסור עוזי אבן, שבתקופת כהונה קצרה הצליח להטביע חותם אישי וקיבוצי מרשים, ועכשיו ניצן הורוביץ שהוא פה לעמיתיו ול"אחרים" רבים.

בכל פעם שנשמעים דברי קטרוג מרופשים על אורחם ורבעם של הומוסקסואלים ולסביות, עולה החשד על הקטיגור ששד כפאו: מה יש לו להסתיר, מה הוא מחביא בארון השרצים היהודי שלו. איך ניתן להסביר באופן תבוני, ובלי להסתייע בפסיכולוגיית-מעמקים, התלהמות כה נרגשת וחולנית על בני אדם כבהמות, או על אסונות מחרידים שנגרמים לנו באשמת גברים ונשים שנמשכים לבני מינם ואוהבים אותם, וזה חטאם.

וכבר היו גילויים מעולם, בארץ ובעולם: מי שהעלה ערכי משפחה על ראש דאגתו, דווקא הוא נתפס בחברתן של נערות ליווי; ומי שנשבע אמונים לאשת-חייו - אך ורק לה - נחשף עירום על יצועה של עוזרתו הצעירה; ומי ששפך קיתונות של חרפות על פני הומוסקסואלים ונשא עליהם חרפה, זוהה בסימטה חשוכה, או בבית שימוש ציבורי, משחר לטרף מזדמן. זאת אובססיה, זה סופה.

חוק מתוקן עדיין אינו ערובה לחברה מתוקנת: מצעדי הגאווה מוסיפים לעורר את היצר הרע, ואך בנס הם מסתיימים לאחרונה בלי סכין. רק בתל אביב מרגישים חברי הקהילה כמו בבית. האם משום כך ניחתה המהלומה דווקא כאן?

לא מזמן קראתי בעיתונים על קצין שהתמנה לסמג"ד בגדוד מילואים - איש מצוין לכל הדעות - וכמה מפקודיו התלוננו: לא הומוסקסואל ינהג בנו, לא מתאים לנו, לגברים-גברים כמונו. ועוד קראתי לא מזמן בעיתון זה, שישראל תגביר את קמפיין-ההסברה שלה נגד איראן. משרד החוץ שלנו מתכוון לגייס גם את הקהילה ההומו-לסבית ברחבי העולם, במטרה לחשוף את רדיפת ההומוסקסואלים על ידי האייתוללות ועושי דברם. צריך לקוות, שהקמפיין הזה הוא על דעתה של הקואליציה כולה, שחברים מתוכה הגדירו את ההומואים כ"סוטים שדינם מיתה".

האיום על הקהילה לא במהרה יסור, אפילו אם הפשע הפעם בוצע על ידי אדם שנטרפה עליו דעתו באורח עצמוני - במסגרת הטירוף הכללי.


תגובות
חיפוש
רק משתמשים רשומים רשאים לכתוב תגובות

3.26 Copyright (C) 2008 Compojoom.com / Copyright (C) 2007 Alain Georgette / Copyright (C) 2006 Frantisek Hliva. All rights reserved."