botanicare
מהעיתונות:ניתן למנוע מחצית ממקרי הסרטן/ רן רזניק "הארץ" 20.5.09 PDF Print דואר אלקטרוני

דו"ח חדש של ארגון הסרטן העולמי מעריך שאורח החיים הלא בריא של רבים מאתנו - עישון, תזונה עתירת שומנים, חשיפה לשמש והעדר פעילות גופנית - גורם למחצית ממקרי הסרטן בעולם. והרשויות? לא עושות מספיק לקידום הבריאות...   


זה לא סוד שעישון, תזונה בלתי בריאה, השמנה, הימנעות מפעילות גופנית וחשיפה בלתי מבוקרת לשמש, הם בין הגורמים שעלולים להשפיע על שינויים בתאי גוף האדם, שידועים כגורמים למחלות הסרטן. ואולם, דו"ח חדש של ארגון הסרטן העולמי והמכון האמריקאי לחקר הסרטן מעריך, כי ניתן היה למנוע כמחצית ממקרי הסרטן בעולם, לו בני האדם היה מקפידים לא לעשן ולא לשתות אלכוהול, להקפיד על תזונתם, לא להיחשף לשמש באופן בלתי מבוקר ולעשות פעילות גופנית באופן קבוע. לדברי רופאים בכירים, מדובר בהערכה חדשה לעומת ההנחות שהיו מקובלות עד עתה בארגוני הסרטן, לפיהן אורח החיים, ובראשו עישון, אחראים לכשליש ממקרי הסרטן בעולם.

הדו"ח התפרסם לראשונה בינואר בוואשינגטון. "זו עובדה פשוטה ומזעזעת. 26 אלף ישראלים לוקים בסרטן בכל שנה - ואפשר היה למנוע חצי מהמקרים, 13 אלף איש", אמרה ל"הארץ" מנכ"ל האגודה למלחמה בסרטן, מירי זיו.

על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנת 2006, בישראל מתים מסרטן מדי שנה כ-9,600 ישראלים. לפי נתוני משרד הבריאות, סרטן היא אחת הסיבות המובילות לתמותה בכל הגילים בארץ. בקבוצת הגיל 45-74 זו סיבת המוות הנפוצה ביותר. לפי נתוני ארגון הבריאות העולמי, 7.6 מיליון בני אדם מתו מסרטן ב-2005. בכל רגע נתון חולים כ-24 מיליון בני אדם חולים בסרטן, וכ-11 מיליון חולים חדשים מאובחנים מדי שנה. אם הנתונים העולמיים לא ישתנו, מ-2020 יחלו בסרטן מדי שנה כ-16 מיליון בני אדם ברחבי העולם.

זיו הדגישה כי הנתונים החדשים על היכולת למנוע את מחצית ממקרי הסרטן מבוססים על הידע הרפואי הקיים כבר היום - ואינם תלויים בפיתוחים רפואיים או מדעיים עתידיים. הנתונים גם אינם כוללים את הישראלים הרבים שניתן היה להציל מסרטן בזכות גילוי מוקדם של המחלה - כמו בעזרת בדיקות לאיתור סרטן המעי הגס, סרטן השד, סרטן העור וסרטן צוואר הרחם. לפי הידע הרפואי, גילוי מוקדם יכול למנוע את התפתחות הסרטן או לרפא אותו בעוד כשליש מקרב החולים.

באגודה למלחמה בסרטן מציינים כי לא כל סוגי הסרטן ניתנים למניעה. לפי ההערכות המקובלות ברפואה, לפחות 1%-5% מהמחלות נגרמות מזיהום סביבתי-תעשייתי. גם גורמים משפחתיים-גנטיים עלולים לגרום לסרטן, ולפי ההערכות, גורמים אלה אחראים על 5%-15% מהתחלואה.

מגיפת ההשמנה

מנתוני הדו"ח החדש עולה חשיבות האחריות של כל אדם על אורח חייו, אך זיו הדגישה שאחריות כבדה מונחת גם על כתפי הרשויות - ובראשן משרד הבריאות אך בנוסף גם בתי החולים וקופות החולים, הכנסת, צה"ל, המשטרה והרשויות המקומיות. לדבריה, לרשויות יש תפקיד מכריע בקידום חקיקה ומיסוי, ובתקצוב פעולות הסברה שיעודדו את הציבור לאמץ אורח חיים בריא יותר.

בין הפעולות הנדרשות מצד הרשויות, מונים מומחי בריאות הציבור ואנשי האגודה למלחמה בסרטן את הצורך לממן בסל שירותי הבריאות תרופות להפסקת עישון ולמניעת השמנה; לקדם חוקים להגבלת העישון; להגדיל את המס על סיגריות (כפי שנעשה בתקציב שאושר בימים האחרונים); לחייב את בתי הספר לערוך את הפעילות הספורטיווית בצל; ולחייב את יצרני התכשירים למניעת שיזוף, לסמן על המוצר את תאריך התפוגה שלו - מאחר ורבים משתמשים במוצרים אלה כשהם כבר לא אפקטיוויים.

גם דו"ח מבקר המדינה שפורסם ב-2008 טען שלמדינה יש תפקיד חשוב בהקניית הרגלי חיים בריאים, שעשויים למנוע את מחלות הסרטן, אך היא לא עושה מספיק. הדו"ח הגדיר את ההשמנה כמחלה כרונית, כשלפי נתוני משרד הבריאות, סובלים ממנה יותר מ-60% מהמבוגרים בישראל וכ-20% מבני הנוער. המבקר מצא שעלות הטיפול בהשמנה מגיעה לעשרה מיליארד שקל בשנה, אולם הפעולות שעורכים משרד בריאות, קופות החולים, משרד החינוך, צה"ל והמשטרה למניעתה - מועטות ואינן מתואמות. המבקר התריע ש"על משרד הבריאות, האחראי על בריאות הציבור, לפעול בשיטתיות וביסודיות להסדרת הפעולות (...) וראוי שצמצום ומניעת ההשמנה יהיה יעד לאומי ושתיקבע מדיניות לאומית".

יו"ר האגודה למלחמה בסרטן, האונקולוג פרופ' אליעזר רובינזון, אמר ל"הארץ" כי "המידע הרפואי החדש והחזק ביותר עכשיו מוכיח כי קיים קשר בין סרטן להשמנה והעדר פעילות גופנית, שבצוותא עם עישון עלולים לגרום לכ-50% ממקרי הסרטן. המשמעות היא ?ונשמרתם מאוד לנפשותיכם': האנשים צריכים להישמר ממה שגורם למחלות ובראשן עישון".

מנהל המרכז הארצי לבקרת סרטן של קופת חולים "כללית", פרופ' גדי רנרט מביה"ח "כרמל" בחיפה שמשמש גם יועץ לאגודה למלחמה בסרטן, אומר כי "קריטי לקדם בדחיפות ובנחישות תוכניות לאומיות לשינוי הרגלי בריאות: מניעת עישון והשמנה ועידוד פעילות גופנית. צריך לעודד פעולות שידוע שיש להן פוטנציאל למניעת סרטן כמו הנקה, או הימנעות מחשיפה לשמש". לדבריו, "קהל היעד החשוב ביותר לתוכניות אלה הוא הילדים ובני הנוער בישראל. בתי ספר בישראל צריכים לגלות סובלנות אפסית לעישון, ומשרד החינוך צריך להוציא הנחיות מתאימות, אבל לצערנו זה לא קורה היום. צריך גם לא להסיר את האחריות מההורים עצמם".

לא קולטים

ואולם לדברי פרופ' רנרט, "אין לנו מספיק פתרונות טובים לשינוי הרגלי התנהגות אצל הציבור. הניסיון מלמד שהציבור בישראל הוא 'עם קשה עורף', בכל הנוגע לשינוי דפוסי התנהגות. לכן צריך למצוא מסלולים רפואיים אחרים להגיע ללבו של הציבור - לדוגמה ליצור לכל אדם פרופיל אישי של הסיכון שלו ללקות בסרטן. במקרה כזה, סביר שהאדם יגיב יותר. בנוסף יש גם צורך לבחון דרכים חדשות לטכניקות ותכשירים רפואיים שיוכלו לסייע בשינוי התנהגות כמו למניעת עישון והשמנה".

מנהל רישום הסרטן הלאומי במשרד הבריאות, ד"ר מיכה בר-חנא, מסויג מעט מהקביעה שההערכות העולמיות החדשות תקפות גם לישראל. "בישראל יש למגמות התחלואה מאפיינים ייחודיים בהשוואה לחלק מהמדינות האחרות. הנתונים אינם קובעים כי גם בישראל ניתן היה למנוע כמחצית מהמקרים - נתון שעשוי להיות נכון לארצות הברית ולחלק ממדינות אירופה". בר-חנא הוסיף כי בישראל נרשמת התקדמות גדולה בתקנות ובחוקים שיגבילו את חשיפת הציבור למפגעים שעלולים לגרום לסרטן.

סמנכ"ל ההסברה משרד הבריאות, יאיר עמיקם, מסכים כי משרד הבריאות ומשרדים אחרים צריכים לעשות הרבה יותר למניעת מחלות. לדבריו "תקציב ההסברה השנתי של משרד הבריאות הוא 1.5 מיליון שקל בלבד, וכל איש תקשורת מתחיל יודע שהסכום מספיק אולי לשני קמפיינים הסברתיים גדולים בלבד". הוא הוסיף שלכן המשרד משתף פעולה עם קופות החולים וגופי בריאות אחרים.

לדברי עמיקם, "אחת הסיבות המרכזיות שאין תקצוב להסברה בנושאי חינוך לבריאות הוא שקשה למקבלי ההחלטות להעריך משהו שהתוצאה שלו תיראה רק עוד 3-4 שנים, במקרה הטוב. הוכחתי פעם לאחד משרי האוצר שקמפיין לעידוד התנהגות נכונה בחשיפה לשמש יכולה להקטין בתוך שנים ספורות את מספר חולי הסרטן, בעוד הטיפול בהם יעלה הרבה יותר מקמפיין - אבל זה לא הועיל. הגעתי למסקנה שהם לא מסוגלים לקלוט את זה. הם רוצים לראות משהו בעין. מקבלי ההחלטות בכל משרדי הממשלה לא מבינים מספיק את המשמעות של המניעה בתחום הרפואה אפילו בהיבט של החיסכון הכספי, ועוד מעבר לכך שניתן להציל חיי אדם רבים".


 

 


תגובות
חיפוש
רק משתמשים רשומים רשאים לכתוב תגובות

3.26 Copyright (C) 2008 Compojoom.com / Copyright (C) 2007 Alain Georgette / Copyright (C) 2006 Frantisek Hliva. All rights reserved."