botanicare
מי אמר שחול זה לא בריא? ג'יין ברודי/8.2.09 PDF Print דואר אלקטרוני

הנטייה של תינוקות ופעוטות לטעום חול ולהכניס לפה כל אבן שהם מוצאים ברחוב חשובה מאוד לתפקודה התקין של מערכת החיסון שלהם
אם תשאלו אמהות מדוע פעוטות מרימים חפצים מהרצפה ומכניסים אותם לפה, קרוב לוודאי שהן יסבירו שזו פעולה אינסטינקטיווית, שבאמצעותה הילדים מגלים את העולם. אבל למה דווקא לפה? בהשוואה לחושים אחרים - הראייה, השמיעה, המישוש והריח - חוש הטעם אינו כלי זיהוי טוב במיוחד.

כשהבן שלי זחל ברחובות, לא יכולתי שלא לתהות כמה טעימים יכולים להיות אבן או צואת כלבים יבשה, בזמן שצלחת של פירה נדחית על הסף. מכיוון שלכל התנהגות התפתחותית יש יתרון מבחינה אבולוציונית (לכן נשמרה לאורך מיליוני שנים), סביר שגם הנטייה הזאת סייעה לאנושות לשרוד. ואכן, ראיות מצטברות קובעות חד-משמעית שאכילת לכלוך מביאה תועלת.

לאחר מחקרים רבים הגיעו חוקרים למסקנה שמיליוני החיידקים, הנגיפים, התולעים ושאר האורגניזמים, שחודרים לגוף יחד עם הלכלוך שילדים לועסים, ממריצים את התפתחותה של מערכת החיסון. במחקרים נוספים נטען כי תולעים עשויות לסייע לתיקונה של מערכת חיסון כושלת, הגורמת הפרעות אוטו-אימוניות (שבהן מערכת החיסון תוקפת רקמות ותאים בגוף), אלרגיות ואסתמה.

מחקרים אלה, כמו גם תצפיות אפידמיולוגיות, מבהירים מדוע שכיחות ההפרעות הקשורות לתפקוד מערכת החיסון - כמו טרשת נפוצה, סוכרת מסוג 1, דלקות מעיים, אסתמה ואלרגיה - עלתה בצורה משמעותית בארצות הברית ובמדינות מתועשות אחרות. "כשילד מכניס דברים שונים לפיו הוא מאפשר למערכת החיסון שלו להגיב", כתבה מרי רויבוש, מרצה למיקרוביולוגיה ולאימונולוגיה, בספרה "למה הלכלוך טוב". "כך מערכת החיסון מתרגלת את תגובותיה, שיהיו חיוניות להגנה על הגוף".

ד"ר ג'ואל ויינסטוק, מנהל היחידה לגסטרואנטרולוגיה ולמחלות כבד במרכז הרפואי טאפטס שבבוסטון, אמר כי צעדים שנוקטות רשויות הבריאות לטיהור המים ולניקוי המזון, הצילו את חייהם של ילדים רבים. עם זאת, הם גם "מנעו חשיפה לאורגניזמים רבים, שמן הסתם עשויים להביא תועלת לילדים".

מחקרים שערך ד"ר ויינסטוק עם ד"ר דייוויד אליוט, גסטרואנטרולוג-אימונולוג מאוניברסיטת אייווה, הראו כי תולעי מעיים, שכמעט ונעלמו מהמדינות המתועשות, הן ככל הנראה "השחקניות הראשיות בוויסות מערכת החיסון, באופן שיאפשר לה להגיב באופן הולם על זיהומים שונים". לדבריו, גם זיהומים בחיידקים או בווירוסים משפיעים על מערכת החיסון, אבל לא באותו היקף. רוב תולעי המעיים אינן מזיקות.

לדברי אליוט, חוקרים בארגנטינה גילו כי בקרב חולי טרשת נפוצה, שהודבקו במכוון בתולעי מעיים, תועדו פחות התפרצויות של המחלה בתקופת מעקב שנמשכה ארבע שנים וחצי.

איש אינו ממליץ על חזרה לחיים בזוהמה, אולם ד"ר רויבוש ציינה כי חיידקים נמצאים בכל מקום ורובם אינם גורמים מחלות. במערכת העיכול, למשל, חיים חיידקים רבים המועילים לבריאות. "אדם ממוצע מארח בגופו כ-90 טריליון חיידקים", כתבה רויבוש. "זה מה שגורם לנו להיות בריאים רוב הזמן". לדבריה, אין צורך במוצרים האנטי-בקטריאליים שמציפים את מדפי החנויות. "מים וסבון הם כל מה שנדרש".

ויינסטוק מחזיק בעמדה קיצונית יותר: "יש להניח לילדים לשחק בזוהמה, ולא לדרוש מהם לרחוץ ידיים לפני הארוחה". לדבריו ולדברי אליוט, אצל ילדים שגדלו בחוות חקלאיות והיו חשופים לתולעים ולאורגניזמים שונים תועדו פחות אלרגיות ומחלות אוטו-אימוניות. הורים שאין להם חווה, יכולים לתת לילדיהם לגדל חתולים או כלבים. "גם הם יחשפו אותם לטפילי מעיים, שיסייעו להתפתחות מערכת החיסון שלהם", אומר ויינסטוק. (גיין ברודי, ניו יורק טיימס, הארץ)


תגובות
חיפוש
רק משתמשים רשומים רשאים לכתוב תגובות

3.26 Copyright (C) 2008 Compojoom.com / Copyright (C) 2007 Alain Georgette / Copyright (C) 2006 Frantisek Hliva. All rights reserved."